סיפור שקרה:
אחד מחכמינו, שמו רבן יוחנן בן זכאי, שאל את תלמידיו מה הוא הפסוק החשוב ביותר בתורה?
התלמידים ענו לו שלוש תשובות:
התלמיד הראשון אמר שהפסוק החשוב ביותר הוא הפסוק בו נאמר: "ואהבת את ה' אלוקיך".
התלמיד השני אמר: "ואהבת לרעך כמוך", והשלישי אמר: "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים" שזהו הפסוק שמתאר את הקרבת הקרבנות באופן קבוע: בוקר וערב באופן תמידי.
אמר להם רבן יוחנן שלא הראשון ולא השני צדקו כי אם התלמיד השלישי צדק, כי שני הפסוקים הראשונים נבחנים על ידי הפסוק השלישי, על ידי ההתמדה, ועל ידי העשייה היומיומית בוקר וערב.
יש לציין כי התשובה השלישית לא סותרת את שתי התשובות הראשונות אלא מחזקת את שתיהן ביחד ומבססת אותן.
ואותו הדבר בכל דבר בחיים: בהתחלה יש התלהבות ראשונית וצריך לדעת כיצד לשמור על ההתלהבות הזאת, לשמר אותה ולהתמיד בה לאורך כל הדרך!
החכמה הגדולה היא לעשות ולגלות אהבה בכל ורגע ובכל זמן ולהתמיד בזה ולא לעשות זאת כמעשה זמני וחולף עם הזמן,
ולכן כשאנו מתחילים משהו, העיקר בעשייה שלנו היא ההתמדה במה שאנו עושים ולאורך זמן!
וכמובן שכך גם בתחום שלנו, בתחום האישי ובתחום העסקים: צריך להתמיד לאורך זמן ולא להפסיק בעשייה שלנו עד שנגיע לתוצאות אותן קבענו לעצמינו!
שבת שלום!
אלעד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה